מקור השם מעלה-אדומים
|
בספר יהושוע (פרק ט"ו, ו-י"ח) בו מתוארת מעלה-אדומים כאזור קו הגבול בין שבטי
יהודה ובניימין. כוונת השם לדרך העולה מהבקעה לירושלים ואשר הגוון האדמדם
שולט בסלעיה.
|
|
הקמת מעלה-אדומים |
לאחר מלחמת יום הכיפורים, התגבשו גרעיני התיישבות ליהודה ושומרון, שהוקמו בתחילה
מתוך התארגנות ספונטנית. אחד הבולטים בגרעינים אלה באותה התקופה היה גרעין "מעלה-
אדומים", אשר התארגן בירושלים ובו חברים מכל גווני הקשת הפוליטיתומכל שדרות העם.
חבריו פעלו להקמת עיר במעלה-אדומים. לאחר מאמצים רבים, החליטה ממשלת ישראל לאשר
את הקמתו של מחנה מגורים לעובדים באזור (היום "גבעת המייסדים") ומכאן ואילך החלה
התיישבות של יהודים בחבל ארץ זה.
|
|
עיריית מעלה-אדומים |
החלה דרכה כמועצה מקומית שכוננה לראשונה במרץ 1979. כך ניתנה הכרה רשמית ומסגרת
מוניציפאלית להתיישבות, אשר עלתה על הקרקע בנר שביעי של חנוכה תשלו(1975), עת התיי-
שבו במקום 23 המשפחות הראשונות שהיו חוד החנית לאלפי משפחות אחרות.
|
|
אוכלוסיית מעלה-אדומים
|
מונה כיום(2001) כ-30.000 תושבים מתוכם כ-40% ילדים ובני נוער, הלומדים בכל מסגרות
החינוך בעיר.
שכונת "צמח השדה" בת כ-2000 יח"ד נמצאת בשלבי אכלוס סופיים. כמו כן, נמשך שיווק בש-
כונת "נופי סלע" שתכלול כ-3500 יח"ד. עם איכלוס האתר, עוד מספר שנים, תגיע אוכלוסי-
ית העיר לכ-45.000 נפש.
|
|
תחום שטח שיפוט
|
תחום שטח שיפוט של העיר הורחב לאחרונה מערבה לכיוון ירושלים והוא משתרע על-פני כ-
48000 דונם. בשטח זה נכלל איזור E1, המיועד לפיתוח תיירותי, בניית בתי-מלון ושכונת מ-
גורים יוקרתית במיוחד, ואזור תעסוקה מתע"מ ירושלים.
|
|
הנוף
|
ממעלה-אדומים נשקפים נופים מיוחדים במינם. בצפון ובמערב הרי ירושלים, ובולטים בהם הר
הצופים והר זיתים. לכיוון מזרח ודרום נופי מדבר קסומים. ניתן לצפות אל מעבר לירדן אל הרי
אדום ומואב.
|
|
רום השטח
|
האזור העירוני של מעלה-אדומים במערב שטח השיפוט, נמצא בגובה 450 מטר מעל פני הים.
קרית התעשיה נמצאת בגובה 250 מטר מעל פני הים.
|
|
האקלים
|
העיר נמצאת ב"ספר המדבר" של מדבר יהודה. בקיץ יבש וחם ביום, מעט יותר מאשר בירוש-
לים (2-3 מעלות), נעים וקריר בלילה, בחורף טמפרטורות נוחות יותר מאשר בירושלים. רוחות
נושבות בשעות קבועות "במסדרון" האוויר בין ירושלים לים המלח.
|
|
מיקום גאו-מדיני
|
מעלה-אדומים ממוקמת 7 ק"מ מזרחית לירושלים על דרך ירושלים-יריחו. חשיבות רבה נודעה
לה בעבר ובהווה, בהיותה חולשת על צומת דרכים מרכזיות, ומחברת בין בקעת ירדן ומדבר
יהודה לבירת ישראל-ירושלים. המושלים הזרים ששלטו באזור, מרומאים ועד הירדנים, ניסו
לאבטח את הדרך וראו במעלה-אדומים אזור אסטרטגי להגנה על ירושלים.
|
|
מערכת שבילים להולכי רגל |
במעלה-אדומים מערכת שבילים להולכי רגל, המרשתת את העיר כולה, ומחברת בין אזורי המ-
גורים השונים לבין המרכזים המסחריים, מוסדות החינוך ומרכזי התרבות והפנאי .
זוהי מערכת דרכים סגורה לכלי רכב וכוללת מנהרות וגשרים. הולכי רגל ובעיקר הילדים, יכו-
לים לנוע בהם ברגל או באופניים בביטחון מלא, ללא צורך לחצות כבישים סואנים. בעתיד מיו-
עדים שבילים אלה למערכת חדשנית של תחבורה פנימית, ציבורית, שתפעל בתדירות גבוהה ו-
במהירות נמוכה לשירות התושבים המבקשים לנוע בתוככי העיר.
|
|
חינוך מעל הכל |
בעיר מסגרות חינוכיות מהגיל הרך ועד מכללה המעניקה תארים אקדמיים. מערכת החינוך הפור-
מלית כוללת עשרות גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים בזרמים הממלכתי והממלכתי-דתי.
לצידה מערכת של שירותי חינוך תומכים כדוגמת ייעוץ פסיכולוגי, מרכז לטיפול בילד החריג, מרכז
ליישומי מחשב, ספריות ועוד. כמו כן, פותחו בעיר מגוון מסגרות אי-פורמליות לילדי הגיל הרך,
המופעלות על-ידי המתנ"ס ומעונות היום.
|
|
תרבות ופנאי |
במעלה-אדומים נמצא מגוון רחב של אפשרויות בילוי ותעסוקה, באווירה נעימה וזמינה. המתנ"ס המקו-
מי מרכז סביבו את רוב הפעילות התרבותית בעיר. בין השאר מתקיימים במתנ"ס חוגים לכל הגילאים,
פעילות ספורט עניפה, הצגות, קונצרטים, קונסרבטוריון וחוגי מוסיקה, מופעי חוצות, הפעלות בשכונות
ואירועים עירוניים גדולים. במתנס מועדון כושר מפואר ו-3 בריכות שחיה, אחת מקורה ושתיים פתוחות.
קניון אדומים פתח בפני תושבי העיר אפשרויות רבות וחדשות בתחומי הצרכנות, הבילוי והבידור.
בפינת החי במעלה-אדומים נמצא מגוון רחב של חיות ידידותיות. בנוסף, ברחבי העיר נהנים התושבים
ואורחיהם מפארקים, גינות, משחקים, ופינות פיקניק לכל המשפחה.
|
|
תיירות, טיול ונופש |
מעלה-אדומים מבורכת בנופים קסומים ואתרים היסטוריים יחודיים ומעניינים לתיירים מארץ ומחו"ל.
בתחום שטח השיפוט של העיר קיימים שלושה אתרים ארכיאולוגיים:
מנזר מרטיריוס - אתר מרשים מהתקופה הביזנטית הנמצא בלב העיר. בנוסף למגוון הפסיפסים המרהיב,
חושף הסיור באתר אספקטים מחיי הנזירים במדבר יהודה במאה ה-5 לספירה.
אתר אבטימיוס - (חאן אל אחמר) - שרידי מנזר שנתגלו במישור אדומים, כולל קבר הנזיר אבטימיוס ומבנה
הכנסיה. באתר בורות אגירה תת-קרקעיים למים, מרשימים ביותר בגודלם.
פונדק השומרוני הטוב - אתר בקצה שטח שיפוט של העיר, על דרך ירושלים-ים המלח, אליו נקשר סיפור מן
"הברית החדשה".
|
|
איך להגיע |
למעלה-אדומים
ניתן להגיע בשתי דרכים: באוטובוסים של "אגד" או
בטרמפים.
האוטובוסים
174,175 ו-176 של חברת "אגד" יוצאים מתחנה המרכזית בירושלים החל מהשעה שש
בבוקר
ועד אחרי
חצות. זמן הגעה למעלה-אדומים כ-30-40 דקות. האוטובוסים יוצאים כל 5-10
דקות.
אלה שבחרו להגיע
בטרמפים צריכים להגיע לטרמפיאדה בצומת גבעה צרפתית. משך הנסיעה
משם
כ-10 דקות.
|
|